במה ללימוד פנומנולוגי של התלמוד: מונטי הול

‏הצגת רשומות עם תוויות מונטי הול. הצג את כל הרשומות

הערות על סוגיית "כל דפריש מרובא פריש וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי" ופרדוקסים בתורה ובמדע

ד"ר יוסי פרץ, מרצה למתמטיקה ולמדעי המחשב במכון-לב, מציע פתרונות מנקודת מבט קוואנטית לפרדוקסים בתורה ובמדע. אחד הפרדוקסים בו עוסק המאמר הוא הפרדוקס של "קבוע ופריש", ומציג זווית ראיה שונה משלנו על הסוגיה.

להלן - קישור להורדת הקובץ [PDF]

הירשם ל- רשומות (Atom)

אודות הבלוג, מהרב אייל אלפיה

הבלוג נערך על-ידי תלמידי חיים גורוב שאף עזר בכתיבת והגהת חלק מן המאמרים.

הרעיון להציג לקהל הרחב את פירות הניסיון ליישם את דרך החשיבה הפנומנולגית בלימוד הגמרא הישיבתי נהגה על ידי אבינועם סטילמן מבוסטון מסצ'וסטס שלמד עמי תקופה של כמה חודשים בישיבת עתניאל.

המתודה:

כאשר אנו אומרים "לימוד פנומנולוגי של התלמוד" איננו מתכוונים לומר כי דרך החשיבה של חז"ל ומסקנות ההלכה הינן פנומנולוגיות. במידה מסויימת ניתן לומר כי ההפך הוא הנכון, וכי המסקנות סותרות לעיתים במפגיע את דרך החשיבה הפנומנולוגית. באומרנו "לימוד פנומנולוגי" אנו מתכוונים לכך שאנו מנתחים את הסוגיות בכלים הבאים:

א. אנו מערטלים את תוכן הדיון מן ההקשר הריאליסטי, העובדתי והנסיוני שלו בסוברנו שחז"ל בעצמם, ביודעין או שלא ביודעין, מתייחסים לתכני הדיון כפי שהם תופסים אותם, כפי שהם ניתנים להם בהכרה, באופני הנתנות שונים. לא המציאות האובייקטיבית נידונה כאן, אלא משמעות הדברים כפי שהם נתפסים. התודעה החושבת על הדברים היא ענייננו, ולא 'הדברים' עצמם. אנו מניחים כי הבעיות המציאותיות שעליהן נסוב הדיון ההלכתי משקפות יסודות על-נסיוניים הנגזרים ממבנה ההכרה או התודעה. אנו מתבוננים ביסודות אלה התבוננות ישירה על-ידי שאנו מסלקים את ההקשר המיוחד והמסויים של הדיון ההלכתי. בעשותינו כך מתגלים לנו יסודות הדיון בתורת עצמים אידאליים (Ideales Sein).

ב. אנו מערטלים את נושאי הדיון מן ההקשרים הסיבתיים שלהם; לדידן היחס בין הגורמים בדיון הוא ביטוי לאירועים אינטנציונאליים ולא לקשרים סיבתיים.

ג. אנו מתמקדים במקור אחד מרכזי בדיון ומתעלמים מן המרחב הספרותי-היסטורי אשר בתוכו הוא נטוע. בשלב ראשון אנו קוראים את הטקסט באופן תיאורי, בלא כל דרישה להכרעה שיפוטית. בשלב שני אנו מבקשים לזהות את המהות, את היסוד המניע את הדיון. בקשה זו הינה בבחינת 'הסתכלות' ב-Ideales Sein, וכפי שהוסרל מכנה זאת "Ideation" (הסתכלות ישירה ביסוד המהותני של הדברים). "התופעה" בה אנו מתבוננים הינה הבעיה ההלכתית המסויימת בה אנו דנים. אנו מיישמים צורת הסתכלות זו ע"י התבוננות באיידוס (אידאה, מהות) של הדיון ההלכתי המסויים, וורק לאחר-מכן מיישמים אותו במרחב הספרותי הכולל המתייחס לאותה בעיה.

מאז הוסרל ועד היום, פשטה ולבשה הפנומנולוגיה צורות מצורות שונות. דרך החשיבה שתוצג כאן הינה הוסרלייאנית בעיקרה. לעיתים נשתמש בדרכי ניתוח קדם פנומנולוגיות (פראנץ ברנטאנו). הבחירה בדרכי הניתוח הללו מותאמת לאופי הבעיות המופיעות בסוגיות ולדרך הפיתרון הטובה ביותר לדעתנו.

-------------------
מעל לכל חשוב לציין ולהדגיש: הבלוג הוקם על ידינו ע"מ לאפשר שיח חי ופתוח בנושא של לימוד הגמרא הישיבתי. אין לנו כל כוונה לעסוק בהיבט האקדמי הכללי של הפנומנולוגיה. במות להתפלספות פנומנולוגית מצויות למכביר והן אינן עניין לנדון דידן. אשר על כן, במאמרים שיופיעו בבלוג יעדרו המונחים המקצועיים האופיניים לחשיבה ההוסרלייאנית. מילים כמו "אינטנציונליות", "הינתנות" ,"צמצום טרנסטנדנטלי", "אפוכה" "ניכוח", "איידוס" וכו' לא יוזכרו במאמרים שלהלן.

מה שבהחלט יימצא כאן היא דרך הניתוח הפנומנולוגית, כשהיא מובלעת בתוך דיון תלמודי מסורתי, ומשמשת ככלי לניתוח ולפתרונן של בעיות תלמודיות קלאסיות שנבחר להציג.

חפש בבלוג זה

הערות על סוגיית "כל דפריש מרובא פריש וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי" ופרדוקסים בתורה ובמדע